פיצוי על נזק

נשיכת כלב שיש לו בעלים: מה עושים לפי החוק הגאורגי

העמוד מסביר מה עושים לאחר נשיכת כלב שיש לו בעלים: טיפול רפואי, אחריות הבעלים, מה ניתן לתבוע, אחריות מנהלית ופלילית של הבעלים ומועדי התביעה.

מה עושים

  1. מיד: הרופא קובע לגבי חיסונים; יש לברר מי הבעלים; לאחר נשיכה הבעלים חייב להבטיח השגחה וטרינרית על הכלב בבידוד (חוק בעלי החיים הביתיים, סעיף 7); בחשד לכלבת הבעלים חייב לדווח על הנשיכה לגורם המוסמך של העירייה (חוק בעלי החיים הביתיים, סעיף 7). מועד התביעה: התיישנות — 3 שנים מהרגע שבו נודע על הנזק ועל החייב (הקוד האזרחי, סעיף 1008).
  2. מי משלם: בעל החיה מפצה על נזק שנגרם לאחר על ידי חיתו — בין אם היה תחת השגחה, אבד או ברח (הקוד האזרחי, סעיף 1003); הבעלים פטור רק אם נקט אמצעים נדרשים להגנת צדדים שלישיים (רצועה, זמם, גדר) (הקוד האזרחי, סעיף 1003). טיעון נגד הגנת הבעלים: הוצאת כלב במקומות הומי אדם (שדרה, פארק, גן ציבורי, מלבד מתחמים ייעודיים) — רק ברצועה או בזמם (חוק בעלי החיים הביתיים, סעיף 20); על כך כלב ללא רצועה או זמם בפארק, בגן ציבורי או בשדרה — קנס לבעלים של 150 לארי (בחזרה בתוך שנה — 300 לארי) (קוד העבירות המנהליות, סעיף 103).
  3. מה לתבוע: הוצאות טיפול (לרבות זריקות נגד כלבת) ניתן לדרוש, גם מראש (הקוד האזרחי, סעיף 408); בפגיעה גופנית — גם פיצוי על נזק לא ממוני (הקוד האזרחי, סעיף 413); על חיית מחמד — חשבונות הווטרינר כנזק לרכוש; אם הניזוק עצמו גרם לתגובת הכלב — הפיצוי מופחת לפי מידת האשמה (הקוד האזרחי, סעיף 415).
  4. אחריות ציבורית ופלילית של הבעלים: תיקים על הפרת כללי החזקת כלבים מטופלים בגורם של העירייה (העירייה) (קוד העבירות המנהליות, סעיף 209³); נזק בריאותי בינוני או חמור ברשלנות — עבירה פלילית (הקוד הפלילי, סעיף 124) — תלונה במשטרה.
  5. סדר הפעולות: דרישה לבעלים עם קבלות ← תביעה (בית משפט מחוזי); תביעה על נזק לבריאות — ללא אגרה (הקוד הדיוני האזרחי, סעיף 46).
  6. לאן לפנות: חדר טראומה או רופא; העירייה (הפרת כללי החזקת כלבים); משטרה (נזק חמור); בית משפט מחוזי (עירוני) — תביעה.
  7. ראיות: מסמכים רפואיים ואישור מחדר טראומה, קבלות על חיסונים וטיפול, חשבונות מרפאה וטרינרית, תצלומי פצעים, סרטון, עדים, פרטי הבעלים והכלב, תלונה במשטרה.
  8. מלכודות: לשחרר את הבעלים בלי פרטיו ובלי נתוני החיסונים של הכלב; לדחות חיסונים «עד שיתברר» במקום להחליט לפי הרופא; להניח שהבעלים אינו אחראי כי הכלב «ברח» או «מעולם לא נשך».

חובה לבדוק

  • הבעלים אחראי לנזק מהכלב גם אם ברח; פטור — רק אם ננקטו אמצעי הגנה
  • מה לתבוע: טיפול (לרבות חיסונים), נזק לא ממוני, חשבונות וטרינריים על חיית מחמד
  • הבעלים חייב להבטיח השגחה וטרינרית על הכלב שנשך; בלי רצועה או זמם בפארק — קנס לבעלים 150 לארי (בחזרה 300)
  • נזק בריאותי בינוני או חמור ברשלנות — אחריות פלילית של הבעלים (תלונה במשטרה)
  • סדר הפעולות: דרישה ← תביעה ללא אגרה; התיישנות 3 שנים

ההוראות התקפות (הנוסחים בגאורגית)

საქართველოს სამოქალაქო კოდექსი

საქართველოს ადმინისტრაციულ სამართალდარღვევათა კოდექსი

შინაურ ბინადარ ცხოველთა შესახებ

საქართველოს სისხლის სამართლის კოდექსი

საქართველოს სამოქალაქო საპროცესო კოდექსი

זו סקירה כללית ולא ייעוץ משפטי. המועדים והסכומים לפי הנוסח התקף של החוק — יש לבדוק אותם מול נוסח כל סעיף.

דף זה בשפות אחרות: ქართული · Русский · English · Türkçe · 中文 · العربية · Deutsch · Français