סירבו לממן טיפול במסגרת תוכנית המדינה: כיצד לערער: מה עושים לפי החוק הגאורגי

מה עושים

1. מי סירב: את התוכניות מנהלת הסוכנות הלאומית לבריאות בפיקוח המדינה של משרד הבריאות (צו התוכניות 2026, סעיף 6); תפקידי סוכנות השירותים החברתיים בתוכניות הבריאות הועברו לסוכנות הלאומית (צו הסוכנות הלאומית לבריאות, סעיף 2); הסוכנות (גוף משפטי של המשפט הציבורי) היא רשות מנהלית, וסירובה הוא אקט מנהלי (הקוד המנהלי הכללי, סעיף 2). לסירוב של מרפאה — ראו להלן.
2. קודם כול המועדים: ערר מנהלי — בתוך חודש אחד מההיוודעות הרשמית להחלטה (הקוד המנהלי הכללי, סעיף 180); מועד שחלף מסיבה סבירה מוארך (הקוד המנהלי הכללי, סעיף 180); את הערר בוחן הגוף עצמו (הממונה בו); על אקט של מנהל — גוף עליון (הקוד המנהלי הכללי, סעיף 178); הערר נבחן בתוך חודש אחד (הקוד המנהלי הכללי, סעיף 183). שתיקה: הסוכנות חייבת בתוך 10 ימי עבודה להכיר באדם כמקבל ולהנפיק שובר/מכתב הסכמה, או להודיע בכתב על מכשולים (צו הממשלה מס' 474, סעיף 11 בכללים הכלליים); אי־עמידה במועד ההחלטה נחשבת לסירוב (הקוד המנהלי הכללי, סעיף 177).
3. בית המשפט: בלי ערר לגוף בית המשפט לא יקבל תביעה (הקוד הדיוני המנהלי, סעיף 2); תביעה לחייב להנפיק אקט (שובר/הסכמה) — חודש אחד מקבלת הסירוב (הקוד הדיוני המנהלי, סעיף 23); אם ההחלטה בערר לא ניתנה במועד — תביעה בתוך חודש אחד מתום אותו מועד (הקוד הדיוני המנהלי, סעיף 22). טיפול דחוף: במקרה של סכנה בית המשפט רשאי להוציא החלטה זמנית עוד לפני התביעה (הקוד הדיוני המנהלי, סעיף 31); אסור לדחות עזרה דחופה כשיש סכנת חיים (חוק זכויות המטופל, סעיף 12).
4. בערר יש לתקוף את העילה (אבחנה, קטגוריה, הפניה); לצרף לבקשה — אישור רפואי (טופס IV-100/א), העתק תעודה מזהה, ובמידת הצורך חישוב עלויות (צו הממשלה מס' 474, סעיף 11 בכללים הכלליים).
5. המרפאה סירבה למקבל: מרפאה משתתפת אינה רשאית לסרב למקבל שירות של התוכנית (צו הממשלה מס' 474, סעיף 23 בכללים הכלליים); על סירוב או עיכוב המרפאה משלמת קנס בגובה פי שלושה מעלות השירות (צו הממשלה מס' 474, סעיף 22 בכללים הכלליים) — תלונה לסוכנות.
6. אינו כלול בתוכניות: שירות מחוץ לתוכניות — בקשה לוועדת תוכנית «שירותי הפניה» (צו הממשלה מס' 474, סעיף 4 בנספח «שירותי הפניה»). מי שהתרפא על חשבונו — אין החזר אוטומטי; נזק ממעשים בלתי חוקיים של הרשות מפצה המדינה (הקוד המנהלי הכללי, סעיף 208) — דרך בית המשפט לאחר ביטול הסירוב.
7. לאן לפנות: הסוכנות הלאומית לבריאות; גוף עליון (על אקט של מנהל); בית משפט מחוזי (עירוני).
8. הוכחות: הסירוב ותאריך המסירה, הבקשה עם חותמת, חוות דעת רפואית, חישוב עלויות, קבלות.
9. מלכודות: לכתוב לסוכנות השירותים החברתיים במקום לסוכנות הלאומית; לפנות מיד לבית המשפט בלי ערר מנהלי; להמתין לתשובה בלי סוף — שתיקה היא כבר סירוב.

חובה לבדוק

• ההחלטה מתקבלת בסוכנות הלאומית לבריאות; סירובה הוא אקט מנהלי
• ערר מנהלי בתוך חודש אחד, בחינה בתוך חודש אחד, ואחר כך תביעה בתוך חודש אחד
• בדחיפות — החלטה זמנית של בית המשפט לפני התביעה; עזרה דחופה ניתנת בלי להמתין
• סירוב של מרפאה משתתפת אינו חוקי וגורר קנס; מחוץ לתוכניות — ועדת ההפניה